"אור קטן מגרש חושך גדול" אבל איך מכניסים אור קטן לחיים שלנו? חשבתי על ארבע דוגמאות ודימויים  שיעזרו לענות על השאלה הזו:
ידידה טובה שלי, פסיכותרפיסטית גופנית בעצמה ומנחת סדנאות: "לרזות מחוץ לקופסה" פיתחה שיטה מדהימה להרזיה, שיטה אמיתית, עמוקה שנובעת מתוך הקשבה לגוף. ביקשתי ממנה לתת לי כמה טיפים שגם אני אוכל להסיר ק"ג או שניים.
היא אמרה לי שהדרך להרזיה עוברת לא בשאלה מה אני עכשיו מוריד מהתפריט שלי אלא ההיפך, מה אני עכשיו מוסיף לתפריט שלי. זו דוגמה אחת של הוספת אור קטן שמגרש חושך גדול, תוסיף שייק פירות טעים ומלא סוכר טבעי (של הפירות) ותשתה אותו לאורך כל הבוקר. רוצה לאכול עוגה? תוסיף לעצמך יציאה רשמית ומפנקת לבית קפה, תזמין את הקפה האהוב עליך ואת העוגה האהובה עליך וזה יהיה הפינוק השבועי שלך, פינוק אמיתי! זה אור קטן שמגרש אור גדול.
למי שפספס באחד מכובעיי אני גם מורה למתמטיקה ואחד המשפטים האהובים עלי דווקא לא לבגרות אלא לחיים: "מילימטר אחד מעל האפס שווה לאינסוף". משפט מתמטי שהוא אקסיומה עצומה לחיים. רוצה להתחיל לעשות כושר ועכשיו את/ה בטטת כורסה? נכון שבספרים כתוב שצריך מינימום שלוש פעמים בשבוע ארבעים דקות כל פעם וכדאי לשלב סיבולת לב ריאה ועבודת כח, אינטרוואלים והליכה ודי!!!!! רק מלחשוב על זה את/ה לא זזים מהכורסה.
וכאן נכנסת המתמטיקה: "מילימטר אחד מעל האפס שווה לאינסוף" ועכשיו אתה עומד על אפס, תוסיף אור לחיים שלך, צא להליכה של עשר דקות בשבוע, זה עשר דקות יותר מהאפס שעשית עד עכשיו וזה עצום! זה אינסוף! זה אור קטן שמגרש אור גדול.
ממחר אני מפסיק/ה לצעוק… ממחר אני עובד/ה על הזוגיות שלי… ממחר אני מתחיל/ה להקשיב לגוף… ממחר אני מתחיל/ה דיאטה… ממחר אני מתחיל/ה לרוץ/לשחות/לרכב על אופניים… ממחר אני מתחיל/ה לצייר/לכייר/ללכת לסרט כל שבוע…
ואז רצים לזרוק את כל הג'אנק מהבית ומסתערים על חנות הטבע הקרובה, קונים נעלי ספורט יקרות, אופניים משוכללות, עושים מיד מנוי לסינמטק, נרשמים לתואר באומנות, קובעים כל יום שעה ריצה/מדיטציה/שיחה עם הבן זוג ולרוב מה שבא אחרי זה, זה ריק מאוד גדול, ריק מאוד גדול ומייאש כי תכלס זה קורה בעצלתיים או לא קורה בכלל והאופניים הפכו למתלה לבגדים או סתם מחלידות במחסן ומה יהיה עם הבטן הזו? הזוגיות שלנו? ואני אנה אני בא?
על מנת ליצור שינוי בחיים שלכם אתם צריכים לפנות לו מקום וככל שהחלל שתפנו לו יהיה יותר קטן, יהיה לכם יותר קל למלא אותו והאופציה להגדיל אותו תמיד קיימת. זו כל המהות של אור קטן. כל ההתנהלות שמתוארת לעיל היא יצירת חלל גדול מדי לעשיה ושינוי, ומעטים האנשים שיכולים לעמוד במשימה למלא אותם בבת אחד, ביום אחד, בהחלטה אחת.
צרו חלל שמתאים לגודל שלכם, ליכולות שלכם ואז מה אם רינה השכנה כבר הורידה עשרים קילו והיא 5 פעמים בשבוע בחדר כושר או דוד הבן של עדינה הולך לויפאסנה כל חודש והוא הפך להיות כזה עדין ומלא חמלה. אתם לא דוד ולא רינה, אתם אתם! את את! ואתה אתה! ולכל אחד ואחת מכם יש את היכולת שלו ליצור חלל לשינוי שמתאים לו. ובינינו, גם רינה השכנה ודוד הבן של עדינה לא הגיעו לאן שהגיעו ביום אחד, באיבחה אחת, מעטים וספורים האנשים שעושים את זה.
ועוד טיפ קטן: אני לא אוהב את כל ה"ממחר" האלו, אם משהו נכון לי, בריא לי פיזית, נפשית, נשמתית אז למה לא מעכשיו?! ועכשיו שאני יודע שהדרך לשם היא רק לפנות חלל קטן ולהוסיף אור קטן אז בטח שמעכשיו!
וסיפור אחרון שממחיש מהי דרך הטבע, דרך הבורא/הבריאה לעשות שינויים, אחד מסיפורי התנ"ך האהובים עלי, מלכים א' פרק י"ט. אליהו אחרי המופע המחריד והספקטקולרי בהר הכרמל בורח למדבר ומקבל שם שיעור מופלא מאלוהים על דרכו של אלוהים בבריאה, שיעור שכולנו יכולים ללמוד ממנו: " וַיֹּאמֶר, צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי יְהוָה, וְהִנֵּה יְהוָה עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְהוָה, לֹא בָרוּחַ יְהוָה; וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ, לֹא בָרַעַשׁ יְהוָה. וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ, לֹא בָאֵשׁ יְהוָה; וְאַחַר הָאֵשׁ, קוֹל דְּמָמָה דַקָּה (פסוקים י"א – י"ב).
דרכו של הבורא בבריאה כל כך שנה מדרכם של חלק ממאמיניו ונותנת לנו שיעור עצום על התנהלות, התפתחות והתקדמות בחיים: לא ברוח אדוניי, לא ברעש אדוניי, לא באש אדוניי, אדוניי, בקול דממה דקה!
מהות שסותרת את עצמה, קול ודממה אך היא זו שנוסכת משמעות לתפיסה הקיומית הזו. רוצים לעשות שינויים בחיים? רוצים להכניס יותר אור לחיים שלכם? אז לא ברעש, לא במהפכות, לא בצלצולים. עשר דקות הליכה, עשר דקות מדיטציה או תפילה, אמבטיה, מילה טובה, חיבוק, לקחת נשימה ואת/ה כבר בדרך הנכונה, הדרך להכניס אור קטן שמגרש חושך גדול.
אור שכדרכו של אור ילך ויגדל, ימלא ויאיר את כל החיים שלכם/ן.

חנוכה שמח
יהונתן